לוגו

המסדר הסלזיאני בעולם

מקור
הסמל והלוגו ממלאים תפקידים משלימים. הסמל מבטא זהות, היסטוריה ושייכות מוסדית: יש לו ערך סמלי ומסורתי, הקשור לעתים קרובות לשימוש רשמי. הלוגו מתרגם את אותה זהות לסימן חזותי מיידי, גמיש וקל לזיהוי יותר, שנועד לצורכי התקשורת בת זמננו.
כיום התקשורת דורשת דימוי ברור ופשוט, שניתן לשכפלו על כל מצע וקל ליישמו: פתרון שהופך את הזהות לניתנת לזיהוי ולהבנה מיידיים בשפה החזותית של ימינו.
הסמל מספר את זהותך, הלוגו מאפשר לזהות אותך מיד.

הלוגו הסלזיאני הנוכחי משמש משנת 2003 ונולד כמהלך של זהות חזותית עכשווית. הוא משלב רכיבים מן הלוגואים של הפרובינציות הגרמנית והברזילאית; הרעיון לאחד אותם צמח מתוך סקר על הלוגו החדש שנערך במסדר כולו ומתוך תרומותיה של המועצה הכללית, והוא בנוי סביב הנושא המרכזי “Don Bosco והסלזיאנים בדרך עם הצעירים בעולם“. העבודה האמנותית של מיזוג השניים נעשתה בידי המעצב Fabrizio Emigli מחברת Litos ברומא.

צבע הזהות של הלוגוטיפ הוא:

בשחור־לבן
בית – RGB: 0,0,0 או Web: #9A9A9A
רקע – RGB:154,154,154 או Web: #9A9A9A

בצבע
בית – RGB: 255,189,167 או Web: #FFBDA7
רקע – RGB: 245,6,38 או Web: #F50626

הסמליות של הלוגו המודרני
הלוגו מורכב משני צלמיות המונחות זו על זו. ברקע מופיעה האות “S” מסוגננת, המזכירה את הסלזיאנים, משורטטת בתשליל בתוך צורה עגולה הדומה לכדור הארץ; משני צדדיה נראים שני חתכים של גבעות או דיונות. מכלול זה ממחיש את הדרך הסלזיאנית בעולם.

במרכז נמצא חץ הפונה כלפי מעלה, הנתמך בשלושה גבעולים אנכיים ובראשם שלושה עיגולים מלאים: אלה שלוש דמויות אדם מסוגננות. הדמות המרכזית גבוהה יותר ונמצאת בקצה החץ; שתי הדמויות שבצדדים נראות כמי שמתחבקות עם הדמות המרכזית. את הדמות הגבוהה מפרשים כ־Don Bosco המחבק את הילדים.

שלוש הדמויות והחץ יוצרים גם בית פשוט: הזרועות הופכות לגג המשופע, והגופים הופכים לעמודים. הדבר מפנה ישירות אל האורטוריו הסלזיאני כסביבה חינוכית: חוקת SDB מתארת את האורטוריו הראשון של Don Bosco כ”בית שמקבל, קהילה שמבשרת, בית ספר שמכין לחיים וחצר להיפגש בה כחברים ולחיות בשמחה”.

המקורות הכריזמטיים של הלוגו
הלוגו שואב השראה מסעיפים 7, 21 ו־38–40 של החוקה הסלזיאנית. סעיף 7 מדבר על הסולידריות של הייעוד הסלזיאני עם העולם ועם ההיסטוריה, על הפתיחות לתרבויות ועל פעילות פסטורלית המכוונת לפי צורכי הצעירים והשכבות העממיות.
סעיף 21 מציג את Don Bosco כאב וכמורה, שאצלו השירות לצעירים הופך לתוכנית חיים אחידה. סעיפים 38–40 מזכירים את השיטה המונעת, המושתתת על תבונה, דת וחיבה, את הנוכחות הפעילה והידידותית בין הצעירים, ואת האורטוריו של Valdocco כאמת מידה קבועה לפעילות הסלזיאנית.

הלוגו המודרני מתרגם באופן גרפי את הכריזמה הסלזיאנית לשפה עכשווית: Don Bosco, הסלזיאנים, הצעירים, הבית־האורטוריו, הדרך, העולם והתנופה כלפי מעלה.